במשך חודשים התלבטתי אם לשתף, לא לשתף, ובסוף החלטתי שהמבוכה על פרסום התמונות האלו היא מזערית לעומת מה שזה יכול לתת לאנשים. למי שלא יודע, בערך מכיתה ו' התחילו לי פצעי בגרות. כולנו מכירים: נקודה פה, נקודה שם, בתקופה ההיא זה לא היה רציני, אבל לילד עם ביטחון לא משהו זו היתה סטירת לחי לדימוי העצמי. מפה לשם זה נהיה כדור שלג שהתגלגל במהירות, ומשבוע לשבוע המצב החמיר. ניסיתי למרוח הכל: ממוצרי קוסמטיקה יוקרתיים, עד אבוקדו (!) עם שמן "משהו" מעורבב עם גרגירי "משהו" אחר. לקחתי כדורי אנטיביוטיקה ואפילו שתיתי כל יום בקבוק מוזר של משקה לא סימפטי לניקוי הדם. כלום לא עזר. הדבר היחיד שלא הייתי מוכן לקחת זה רואקוטן. הביטחון שלי ירד לרצפה; הרגשתי מבוכה בחברת אנשים. לא הרגשתי בנוח לצאת עם חברים, שלא לדבר על מצב עם בנות. במפגשים משפחתיים הייתי בטוח שכולם מתמקדים לי בפרצוף, ומצב הרוח שלי נהרס לשעות מכל הערה חסרת טקט של דוד.
כשסיפרו לי על הפרפל קאפס כבר הייתי די סקפטי בנוגע למוצרי בריאות ותוספי תזונה, ז"א, כולנו כבר יודעים שכל שעתיים וחצי יוצא איזה "תוסף תזונה חדש שמעלים תוך דקה וחצי כל הפרצוף ועל הדרך מסדר את האף לצד ימין..(!!)"
אבל בשלב שאתה נואש אתה כבר מוכן לנסות הכל, אז אחרי מחשבה אמרתי יאללה, בוא ננסה. תוך חודשיים וחצי החיים שלי השתנו. הביטחון גבר, הרגשתי רגוע נינוח ובטוח בחברה, הרגשתי ביטחון להפתח עם אנשים, והפסקתי לדמיין מבטים של אנשים על הפרצוף שלי. בקיצור, אני מאושר עם עצמי ועם מי ומה שאני. מצורפת תמונה, אני מניח שתזהו לבד מה לפני ומה אחרי. אם אתם מכירים מישהו שזה יכול לעזור לו, בחייאת, תראו לו. מגיע לו

​